.png)
מי צריך עולמות וירטואליים בחינוך?
חזרתי כדי לענות על השאלה הקריטית הזאת בדיוק לפני השנה החדשה שבאה עלינו לטובה. אז כמו בפרק הקודם בסיפור המשותף שלנו על תלת ממד בחינוך-בואו ניישר קו.
ההגדרה המקובלת למטא-וורס כוללת מרחב וירטואלי שלעיתים מדמה מרחבים פיזיים אמיתיים, אבל לרוב מכיל אלמנטים מדומיינים לחלוטין- כי אם כבר אין כח כבידה אז למה להשאר במסגרת המקובלת. בנוסף למרחב וירטואלי, מטא-וורס חייב לכלול מאפיינים המאפשרים מפגש ושיח בין משתמשים.
לקריאת רקע נוספת לחצו כאן.
מטא-וורס בחינוך- מתודיקה לפרקטיקה
לפני שאכתוב על היתרונות הפדגוגיים ודוגמאות מהתחום דווקא אכתוב על פרקטיקה לשימוש כי זה החלק הקל. אמליץ על שני פלטפורמות מובילות בתחום ששימשו אותי נאמנה בשלוש השנים האחרונות. הראשונה נקראת framvevr והשנייה spatial.
שתי פלטפורמות אלו פותחו על מנת לאפשר למשתמשים ליצור עולמות וירטואליים ללא צורך בהורדת תכנה למחשב, עם אפשרות לכניסה מכל סוגי המכשירים. שתי הפלטפורמות מאפשרות בחירה מתבניות מרחבים מוכנות מראש, או העלאה של מרחבים ייחודים שהמשתמש פיתח. שתי הפלטפורמות מאפשרות העלאת תכנים נוספים והצבתם במרחב: תמונות, סרטונים, מודלים תלת ממדיים.
צילום מסך framevr
הראשונה framevr פותחה מראש בתפיסה חינוכית מסוימת המאפשרת הגדרת כיתה, מרחבי למידה בקבוצות
קטנות (כמו חדרי שקט בספריה), הטמעת קישורים חיצוניים (genially,h5p,youtube ועוד אחרים וטובים). עם זאת, הגרפיקה פחות טובה משמעותית, המנוי החינמי מכסה ,נכון לכתיבת שורות אלו, שלושה מרחבים וירטואליים עם כניסה לשמונה משתתפים בו זמנית בכל אחת. בנוסף התמיכה יותר טובה עבור דמויות עם חצי גוף.
צילום מסך spatial
השנייה spatial פותחה למען יוצרי תוכן ומנהלי אירועים לאירוח במרחבים וירטואליים יפים עם תכנים משתנים. הדגש הוא על יפים. הגרפיקה פשוט מעולה. המינוי החינמי מאפשר פתיחת מרחבים וירטואליים ללא הגבלת כמות, ועם חמישים משתתפים בו זמנית בכל חלל. לא פחות חשוב- האווטרים דמויי אדם והם ממש מדמים שפת גוף. בשימוש עם משפות מציאות מדומה זה בכלל פסיכי (בקטע טוב).
לצרכים שלנו העדפנו להשתמש חד משמעית בspatial. מהנסיון הרב עם עבודה עם סטודנטים וסטודנטיות בפקולטה להוראה אני יכול להעיד שפלטפורמה זו חד משמעית קלה לשימוש בצורה משמעותית מהראשונה שהוזכרה. הסטודנטים הסתדרו מצוין עם העלאת החומרים להצגה, עיצוב המרחבים ובכלל נהנו מהחוויה.
פדגוגיה במטא-וורס
בניגוד לדעה הרווחת שאלת הפדגוגיה במרחבים הוירטואליים כלל לא חדשה.בעולם שמחוץ לישראל מתעסקים כבר שנים בנושא עם דוגמאות מעולות מהחינול היסודי, דרך התיכונים וגם באקדמיה. השימוש הראשון שעשו בטכונולוגיה היה סיורים וירטואליים במקומות גיאוגרפיים רחוקים. היתרון בולט בעיקר אל מול טיולים פיסיים כאשר ניתן לבנות טיולים שלמים סביב נושא מסוים ללא התחשבות במרחק הגאוגרפי בין האתרים. למשל השוואת האתרים של קיסריה, בית שאן וערים אחרות מתקופת רומא מתאפשרת בקלילות באמצעות דילוג בין האתרים במרחבים וירטואליים.
עם התפתחות הטכנולוגיה והגמישות שניתנת ליוצרי תוכן במרחבים אלו, ניתן ממש לשלב פדגוגיה מתקדמת. בשנת 2019 יצרנו במכללת אוהלו דאז בשיתוף החוג ללימודי ארץ ישראל מטלה לסטודנטים לבנות עולם וירטואלי העוסק בהקמת היישובים היהודיים בעמק הירדן.
כל סטודנט וסטודנטית בקבוצת העבודה בחרו ישוב לחקור, בנו מרחב העוסק ביישוב מסוים זה, והתבקשו לתכנן משחק הבוחן את הידע שנאסף בחדר על ידי המשתמש. התוצאה הסופית לפניכם: חדר בריחה וירטואלי בנושא עמק הירדן המדמה עצמו למוזיאון. מוזמנים לסייר ולהתרשם בעצמכם!
הטמעה של העולם וירטואלי
https://edu.cospaces.io/TGT-LKT
לסיכום
במאמר קצרצר זה השתדלתי לפתוח שיח לשימוש פדגוגי איכותי בטכנולוגיה שהיא בהישג יד של כל אחד ואחת מאיתנו אנשי החינוך. השתמשתי בעולמות וירטואליים עם תלמידיי ביסודי, בתיכון וכמובן גם באקדמית תל-חי. אני חושב שהיתרון הבולט לשתי הפלטפורמות שהצגנו הוא הגמישות הניתנת ליוצרי התוכן.
אחתום במילים- עופו על ההזדמנות!
ספרו בתגובות על הניסיונות שלכם ושלכן, מבטיח לעקוב ולהגיב.
יוני וסילבסקי הוא יזם בתחום האד-טק. בשנים האחרונות עבד כמוביל מו"פ VR בהוראה במעבדה של היחידה למצוינות וחדשנות בהוראה של מכללת תל-חי. כיום יוני מקים חברת מיפה העוסקת באתגרי החיבור שבין הגורמים באקוסיסטם החינוכי שסביב הילד.