top of page
באנר ראשי - בלוג פוסטים (14).png

באחרונה התקיימה בגרות החורף במתמטיקה, בכל רמות הלימוד. תלמידים ברחבי הארץ ישבו לפתור תרגילים, וניסו להיזכר במה שלמדו במהלך השנה בכיתות. לחלק זה הצליח יותר, לחלק פחות. האם מדובר בגזירת גורל? האם אין דרך להוביל את כל התלמידים להצלחה בתחום?

השאלה הזאת גרמה לי להיזכר במקרה שקרה לפני שנים רבות. בשנתי הראשונה כמורה למתמטיקה ניגש אלי תלמיד וחלק עמי בהתרגשות את ציונו המצוין, 95, באחד המבחנים שערכתי לכיתתו.

"למה אתה מופתע?", שאלתי אותו, "הציון משקף את יכולותיך הגבוהות". הוא השיב: "כי מעולם לא קיבלתי ציון גבוה מ–60 במתמטיקה".

בסופו של היום הרהרתי בדבריו של אותו תלמיד. לצד הגאווה על כך שעזרתי לו להגיע להישג שכל כך ריגש אותו ואותי, עלו לי מחשבות על כל אותם התלמידים שלימדתי ולא הצלחתי לעזור להם להגיע להצלחה כזו.

מאז אותה השיחה, התלמיד ההוא הספיק לסיים תיכון עם בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות והתקבל לטכניון.

הדוגמה שלו היא מקרה מבחן מוצלח כדי לדון בסוגיות חשובות שצריכות להעסיק את כולנו — איך אותו תלמיד התמודד עם לימודי המתמטיקה? עם אילו חוויות, עמדות ורצונות הגיע בכל בוקר לבית הספר? האם העדיף שיעור פרונטלי על למידה בקבוצה קטנה, או אולי בכלל העדיף למידה עצמית? האם הוא אהב ללמוד בעזרת ספר הלימוד, או אולי בעזרת סרטונים ומצגות? באיזה תחום מתמטי הוא היה הכי חזק, ובאיזה הכי חלש?

למרבה הצער, כל השאלות האלה לא נשאלות בדרך כלל בבואם של מורים ללמד כיתה עמוסת תלמידים.

המשימה של הוראת המתמטיקה הפכה קשה שבעתיים בעקבות הרפורמה שהוביל משרד החינוך, שנועדה להגדיל את מספר הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד. במסגרת התוכנית מעודדים תלמידים להישאר בכיתות של 5 יחידות. לצד היתרונות, אחת מתופעות הלוואי של המהלך היא שהעברת החומר הנלמד ומתן יחס אישי לכל תלמיד הפכו למשימה קשה. את מספר התלמידים אף אחד לא מבקש להוריד, אז איך מוודאים שיותר תלמידים יקבלו ציונים מצוינים בבגרות?

אנשי חינוך מעולם הפרקטיקה ומעולם המחקר מנסים כבר שנים רבות למצוא את הדרך הטובה ביותר לחבר בין הוראה ללמידה. כיום, הם מבינים שהפתרון טמון במציאת דרך שבה ניתן יהיה להתאים תוכנית לימודים אישית לכל תלמיד ותלמידה, גם בכיתה מרובת משתתפים — וכי לצורך כך יש להיעזר בפיתוחים טכנולוגיים.

אנחנו עדים להתפתחויות טכנולוגיות רבות שנותנות חיזוק משמעותי לקידום תפישות יחידניות בתחומים שונים כמו רפואה, תזונה, פרסום ושיווק, וביכולת הטכנולוגיה לאסוף נתונים ולהתאים מוצרים שונים למידות ורצונות המשתמש. עד היום המפגש בין חינוך לבין טכנולוגיה נחשב על פי רוב למפגש מאכזב, חוץ מכמה יוזמות נקודתיות.

כעת, נעשה בישראל ניסיון לייצר מפגש מוצלח בין השניים באמצעות יוזמה בשם P.I.E. Challenge. מדובר בתחרות ארצית שמזמינה את מיטב המוחות בישראל לפתח פתרונות חדשניים ומקוריים למורים, שבעזרתם יוכלו להתאים אישית את תוכנית הלמידה במתמטיקה לכל תלמידה ותלמיד לפי קצב הלמידה, תחומי עניין, חוזקות וכדומה. המנצחים בתחרות יזכו בהזדמנות להטמיע את הפתרון שלהם בעשרות בתי ספר בפריפריה, מהלך שיהפוך אותם לחלוצי הפרסונליזציה בחינוך בישראל.

כדי שנוכל לראות עוד תלמידים מצליחים שנהנים מהמקצוע וכדי שהבגרות במתמטיקה תפסיק להיות "אימת הבגרויות", עלינו למצוא את הדרך להתאים את מערכת החינוך למאה ה–21 ולהיעזר בכל הכלים העומדים לרשותנו, כדי שבעתיד לא יהיו עוד תלמידים שירגישו מופתעים לנוכח ציוניהם הטובים, ולקדם פתרונות חינוכיים שיובלו אותנו ליום בו כל אחד ואחת מהם יקבלו את היחס האישי המגיע להם, שיוביל אותם להצלחה בבחינות הבגרות ובהצטיידות במפתח לעתיד.

*המאמר פורסם במקור בעיתון The-Marker

מוהנא_פארס.png

שייח מוהנא פארס הוא סמנכ"ל במשרד החינוך וראש מינהל חינוך טכנולוגי.

bottom of page