חדשנות חברתית בעתות משבר
 

המושג חדשנות חברתית מתייחס לאסטרטגיות, מושגים, רעיונות וארגונים חדשים שמטרתם לענות על צרכים
חברתיים קיימים או חדשים ולמגנוני פעולה חדשים. חדשנות חברתית יכולה לייצר פתרונות לאתגרים מערכתיים
קיימים, או לייצר מענים לאתגרים חדשים. בעתות משבר, בהם חשיבת העבר היא שהולידה את המשבר לפעמים,
התפקיד והצורך בחדשנות חברתית הופכים חשובים עוד יותר.
ואכן בימים קשים אלו, אנו עדות לפרץ של עשייה חסרת תקדים מצד החברה האזרחית. החברה הישראלית
עוברת תקופה מכוננת, במגוון יזמות חברתית נקודתיות וגם סקייל רחב לפריסה של מיזמים קיימים לתמיכה
במפונים, בנפגעים בחיילי צהל ובאופן כללי פעולה לחיזוק החוסן החברתי-לאומי שלנו.
לתופעה הזו קוראים : חדשנות המונעת על ידי משבר (Crisis driven innovation).

 

כעת נבחן את המונח הזה על ידי פירוקו לגורמיו: חדשנות ומשבר.
ראשית, מה זו חדשנות?
הספרות מדברת על כ-40 הגדרות שונות לחדשנות. מדריך אוסלו של ארגון ה- OECD והאיחוד האירופי נתפס
כקונצנזוס בינלאומי בניתוח מדיניות ומדידת חדשנות. לפי מדריך אוסלו חדשנות היא: "חידוש או שיפור של מוצר
או תהליך, (או שילוב שלהם) השונה באופן מהותי מהתהליכים או המוצרים הקודמים של היחידה העסקית,
ושנעשה זמין למשתמשים פוטנציאליים (מוצר) או לשימוש בידי היחידה העסקית עצמה (תהליך)".

ההגדרה הרחבה של מדריך אוסלו מדגישה למעשה שתי משמעויות חשובות.
ראשית, מו"פ טכנולוגי איננו רכיב הכרחי בהגדרת החדשנות – ישנן פעולות חדשניות שאינן כרוכות במו"פ.
שנית, חדשנות איננה בהכרח יצירת דבר שהוא חדש לגמרי – די בכך שהוא חדש לארגון. הגדרה רחבה זו כוללת גם הטמעה של שיטה ארגונית או כלי
דיגיטלי או מכשור טכנולוגי שפותחו מחוץ לקונטקסט/החברה.
שנית, מהו משבר?
המילה משבר באנגלית (crisis) מגיעה מחיבור שתי מילים ביוונית העתיקה κρίσις  (מבטאים Krisis) שפירושה
"נקודת מפנה משמעותית במחלה". למעשה בנקודה זו קיימים שני תרחישים אפשריים או שהחולה ימות, או
שמצבו יתחיל להשתפר; והמילה κρίνω (מבטאים Krino) שהמתייחסת ליכולת לבחור, נקודת הכרעה ושיפוט.
גם בעברית המשמעות המקורית מקבלת נופך נוסף. המילה משבר משמעה האבן שעליה יושבת היולדת בשעת
הלידה. כמו בפסוק מספר ישעיהו "בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה". כלומר, הילוד כבר כמעט נולד, אבל חסר
ליולדת הכוח לסיים את המשימה. במציאות קדם מודרנית הלידה היא אירוע שיש בו תקוות גדולות לצד סיכונים
ממשיים ליולדת ולילוד.
התרגום המילולי קצת השתנה לאורך השנים, ואיבד חלק מהמשעויות שהיו טמונות במושג. יחד עם זאת,
המשמעות הבלשנית מרמזת בעצם על האמרה הידועה המיוחסת לצ'רצ'יל "לעולם אל תבזבז משבר טוב" לפיה,
כל משבר הוא גם הזדמנות לשינוי, לחשיבה מחדש, ליצירתיות ולניסוח פתרונות חדשים כמו גם לבחינת התפיסות
שלנו.

“A new or improved product or process (or combination thereof) that differs
significantly from the unit’s previous products or processes and that has been made
available to potential users (product) or brought into use by the unit (process)”

 

 

 

 

 

 

 

​

​

 

החיבור: חדשנות מונעת על ידי משברים
משברים משבשים את החיים הסדירים של אוכלוסיות, מערכות ומוסדות ובכך מהווים גם הזדמנות חשובה לחשב
מסלול מחדש.
חדשנות המונעת על ידי משברים מתייחסת לתהליכי חדשנות ופתרונות שצצים בתגובה למשברים קיצוניים או
תנאים מאתגרים. חדשנות הצומחת מתוך משברים מאופיינת בניסויי וטעייה, הגדרה מחדש של תפקידי שחקנים
שונים, מיקוד במשימה ומסגור מחדש של בעיות. התנהגות יזמית הופכת קריטית וכוללת למידה מהירה באמצעות
כישלון ואיטרציות חוזרות לבחינת הפתרון (עדכון תוך כדי תנועה) (Bessant, 2012; Brunkard, 2022).

 

בניתוח יוזמות חדשניות סביב מגפת הקורונה עלתה טיפולוגיה של חדשנות מונעת ע"י משבר, הכוללת
ארבע קטגוריות (Dahlke et al., 2021):
● חדשנות אדפטיבית (Adaptive innovations): תהליך התאמה או הסתגלות של מוצרים או
שירותים קיימים כדי לענות על צרכים חדשים. לדוגמה, ממשלות רבות שינו את ייעודם של
מתקנים קיימים, כמו מרכזי כנסים ובתי מלון, לבתי חולים זמניים לטיפול בחולי COVID-19. גם
בהקשר לפינוי תושבים במלחמת חרבות ברזל ניתן לייחס לגיוס מלונות בפריסה ארצית רחבה
לפינוי מפונים, תוך התחשבות בשמירה על קהילות ומרקם חברתי עדין.
● התאמות חדשניות (Innovative adaptations): אלה חידושים הכוללים שינוי מוצרים או שירותים
קיימים כדי לענות על צרכים חדשים. לדוגמה, ממשלות רבות פיתחו אפליקציות למעקב כדי
לסייע במעקב אחר התפשטות נגיף הקורונה. לא מדובר בפיתוח פורץ דרך, אלא הסבה של
טכנולוגיות קיימות עם שינויים מסוימים כדי לתת מענה לצורך שמתעורר. אפליקציית מצוקה
Relyon.AI שמופעלת בלחיצה או בקול ומאפשרת להגדיר אנשי קשר לחירום שיקבלו מיקום זמן
אמת, סמס ושיחה, פותחה במקור לצרכים של בטחון אישי במערכות יחסים אלימות. בשל
המלחמה האפליקציה פתוחה עכשיו בחינם לכלל הציבור., כדי לחזק תחושת בטחון אישי.
● חדשנות המצאתית (Innovative innovations): אלה חידושים הכוללים פיתוח מוצרים או
שירותים חדשים לחלוטין כדי לענות על צרכים חדשים. הדוגמה המובהקת סביב מגפת הקורונה
היא פיתוח החיסון הייחודי לקורונה (למרות שהתבסס על טכנולוגיה קיימת, אבל פותח במיוחד).
בהקשר של המלחמה, ניתן לציין לחיוב את מוקד ערב"ה - מוקד טכנולוגי לסיוע במצב החירום
בהובלת חברות ההייטק בישראל בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי. המוקד מסייע בקליטת
הצרכים הטכנולוגים של גופים ציבוריים שונים וביצירת חיבור לחברות טכנולוגיה רלוונטיות
שיפתחו בהתנדבות מענים לצרכים אלה.

● חדשנות משבשת (Disruptive innovations): שינוי פרדיגמה באופן מהותי המשנה את האופן
שבו מוצרים או שירותים מסופקים. דוגמא טובה בהקשר זה היא המעבר המהיר בכל העולם
לעבודה ולמידה מרחוק, מגוון כלי המדיניות והמערכות התומכות שינה לחלוטין את התפיסה
הרווחת של עבודה בארגון. רבות דובר על קריסת הקונספציה בישראל, אך מעבר להיבטים
הביטחוניים מדובר פה בהתפתכחות של ציבורים מסוימים, וגם בהבנה שנדרשת פה פעולה
אחרת. דוגמה קונקרטית לשיבוש שכנראה בדרך הוא הגדרה של "חדר פנימי מוגן" הלוא הוא
הממ"ד. התקן של הממ"ד הוגדר בשנות ה-90 מול איומי טילים, והוא בהגדרה לא ניתן לנעילה
מבפנים. לאור שינוי מפת האיומים האסטרטגיים, נשמעים כבר קולות על שינוי התקן, אבזור
מחדש ומנגנוני אבטחה נוספים.

​

שיתף פעולה רב-מגזרי
חדשנות חברתית אינה נחלתו הבלעדית של המגזר החברתי (עמותות, חל"צ, מתנדבים). למעשה קהילת
האימפקט שלנו מורכבת מאנשי מדיניות, רגולטורים, סקטור העסקי, יזמים חברתיים, ענקיות טכנולוגיות
שמשלבות היבטים של ESG באסטרטגיה הארגונית שלהם, משקיעי אימפקט, קרנות פילנרופיות ועוד.
למעשה בחדשנות המונעת על ידי משברים אנו רואים ששיתופי הפעולה הללו מתגברים ותופסים תאוצה. לכל
מגזר תפקיד ייעודי משלו - המגזר החברתי קרוב יותר לשטח, מזהה ניואנסים וצרכים משתנים; המגזר הפרטי
יכול לגייס משאבים רבים (כ"א, תקציב, זמן) ולפתח מענים תוך זמן קצר; המגזר הציבורי אמור להיות גוף מתכלל
שמגדיר את הכיוון האסטרטגי.
בשנים האחרונות, עולות הקריאות שדווקא מתוך משברים, התפקידים המסורתיים של השחקנים נשחקים,
מאותגרים ומשתנים. תפקיד הזרוע הציבורית הוא לא רק הורדת סיכונים ופתרון כשלי שוק רגולטוריים (לפי
הגישה הכלכלית הקלסית), אלא גם הגדרת צרכים אסטרטגיים ויצירת כיוון משותף ביצירת שדה ואקו-סיסטם
(Mazzucato & Semieniuk, 2017). למעשה המגזר הציבורי נדרש להיות מעין מצפן, כוכב הצפון אם תרצו ולענות
על השאלה לאן רוצים לנווט את מאמצי החדשנות בישראל? לא רק בשעת משבר וכמענה לצרכים מיידיים, אלא
למינוף יכולותיה וחיזוק החוסן החברתי-לאומי של ישראל גם בהמשך.
האם השירות הציבורי שלנו נמצא שם? כפי שיכולנו כולנו להתרשם בשבועות האחרונים, ממש לא. הקושי
בתכלול מענים, ביצרת קוהרנטיות של שירותים ורציפות טיפול בבעיות חברתיות רק הולך ומחמיר בישראל. אך
כאן חדשנות מתוך משבר יכולה להוליד "חוזה חברתי חדש". דוח של האו"ם הצביע על סוג חדש של שותפויות
בהתמודדות עם אתגרי הקורונה: ציבוריות-פרטיות-אנשים, הינו האזרח בקצה לוקח בעלות ויוזמה כדי לייצר
תמונת עתיד רצויה וטובה יותר (UNDP, 2020).

קצת דוגמאות מהעולם
בזירה העולמית בשנים האחרונות ניתן למצוא מגוון דוגמאות של יוזמות שעלו סביב משבר הקורונה. רבות נכתב
על יוזמות חברתיות ענפות שקמו, שינו סדרי עולם (כמו נורמליזציה של עבודה ולימודים מרחוק), אפשרו הטמעה
רחבה של פתרונות דיגטליים (דוגמת רפואה מרחוק, בדיוק ומעקב רפואי מהבית) ועוד. הפעם רצינו להזכיר כמה
דוגמאות שאולי פחות מוכרות, מענים שפותחות סביב מלחמת רוסיה-אוקראינה.
● חדשנות פתוחה לשעות מלחמה: בשונה מהסודיות שבד"כ מאפיינת עתות מלחמה, אחת החוזקות של
ממשלת אוקריאנה היתה פיתוח ממשק קוד פתוח והקלה על תהליכי התקשרות להגברת שת"פ בין
המגזר הציבורי לעסקי (Amdal ,2022). הממשלה השיקה גם את פורטל "Brave1" שמשותף לשישה
משרדי ממשלה שונים להתקשרות עם סקטור עסקי לשיפור יכולות מבצעיות (1). 

● מודל ביג דאטה על בסיס מדיה חברתית: צוות רב-לאומי של מומחי דאטה פיתחו את פרויקט
#Data4Ukraine, מערכת זיהוי אירועים מבוססת ציוצים טוויטר (2).  מערכת זו מספקת נתוני אירועים
בפריסה גיאוגרפית כמעט בזמן אמת, תוך התמקדות בצרכים הומניטריים, עקורים, הפרות של זכויות
אדם והתנגדות אזרחית. הנגישות של טוויטר והאופי הדינמי של ציוצים הופכים אותה למקור אמין לביג
דאטה (OECD, 2022).

לסיכום, ישראל נמצאת במשבר חריף שלא היה כדוגמתו, המשבר נוגע לא רק לתחושת הביטחון האישי והלאומי
(שנפגע אנושות אצל כולנו בטבח של ה-7 באוקטובר), אלא גם בסוגיות חברתיות משמעותיות. המשבר שם זרקור
על אתגרים מערכתיים שלא עבדו טוב גם בשגרה, ורק העצים אותם.
מתוך הכאב המשותף נדרשת פעולה רחבה, פעולה שמאמצת עשייה רב-מגזרית רחבה, שבירת פרדיגמות
וחדשנות חברתית מדור מתקדם. מזמינים את כולכם להיות להיות חלק מהפתרון!

 

 

מקורות:
● Bessant, J., Rush, H., & Trifilova, A. (2012). ‘Jumping the tracks’: Crisis-driven social
innovation and the development of novel trajectories. Die Unternehmung, 66(3), 221-
242.‏
● Brunkard P. (2022). Crisis-Driven Innovation Demands Creativity and Action
Under Pressure. Forrester. https://www.forrester.com/blogs/crisis-driven-
innovation-demands-creativity-and-action-under-pressure/
● Dietrich M. (2022). Could social innovation be the answer in times of crisis?
EuroHealthNet magazine Edition #20. https://eurohealthnet-magazine.eu/social-
innovation-in-times-of-crisis/
● Etse D., McMurray A., Manoharan A. (2020). The Role of Social Innovation in the
Contament of COVID-19 in Slums. Atlas of Social Innovation.
https://www.socialinnovationatlas.net/fileadmin/Etse_et_al._Social_Innovation_and_C
ovid_19_in_Slums.pdf
● Mazzucato, M., & Semieniuk, G. (2017). Public financing of innovation.‏
● Millard J, Fucci V. The role of social innovation in tackling global poverty and
vulnerability. Front Sociol. 2023 Mar 21;8:966918. doi: 10.3389/fsoc.2023.966918.
● Nurhasanah, I. S., Medina-García, C., Otieno, J. N., Balcha, W. G., Paidakaki, A., Van den
Broeck, P. & Zevallos, G. A. (2020). Social Innovation in the Face of COVID-19 Pandemic.‏
● OECD (2022). Observatry of Public Sector Innovation. #Data4Ukraine.
https://oecd-opsi.org/innovations/data4ukraine/
● Randall, L., Berlina, A., Teräs, J., & Rinne, T. (2020). Digital social innovation and COVID-
19-change the world from your living room. European Commission, Joint Research
Centre (JRC) Technical Report

1 https://brave1.gov.ua/en
2 https://web.sas.upenn.edu/mlp-devlab/ukraine-data/data-for-ukraine/

● Richter R. (2021). Debate: Are Social Innovations the Answer to Social Crises?. Leibniz
Institute for Regional Development and Structural Planning (IRS). https://leibniz-
irs.de/en/media/irs-aktuell/creativity-from-crisis/debate-are-social-innovations-the-
answer-to-social-crises
● Rochet, C., Keramidas, O., & Bout, L. (2008). Crisis as change strategy in public
organizations. International Review of Administrative Sciences, 74(1), 65-77.‏
● Scheidgen K., Gümüsay A.A, Günzel-Jensen F., Krlev G. & Wolf M. (2021). Crises and
entrepreneurial opportunities: Digital social innovation in response to physical
distancing. Journal of Business Venturing Insights, Volume 15, e00222, ISSN 2352-6734
● UNDP (2020). Social innovation in the UNDP COVID-19 offer: lessons learned and best
practices. United Nations Development Programme
● Xiao D. and Su J. (2022). Role of Technological Innovation in Achieving Social and
Environmental Sustainability: Mediating Roles of Organizational Innovation and Digital
Entrepreneurship. Front. Public Health 10:850172. doi: 10.3389/fpubh.2022.850172