.png)
בעולם של היום, יש הרבה דיבור על גיוון של עולם התעסוקה, גיוון של כוח האדם הארגוני, ויחד עם זאת, ישנו דיברו על הכלה - קבלת אותם הגוונים הייחודים שאנחנו מעוניינים לשלב בעולם התעסוקה המקצועי והארגוני.
גיוון והכלה (Diversity & Inclusion) היא גישה ששמה דגש על הגדל הגיוון האנושי בארגון וההכלה של המאפיינים או הצרכים הייחודים שמגיעים לפתחו של הארגון ועובדיו כדי להכיל בצורה סבלנית ומכבדת את אותו גיוון.
המקור לגישה זו מגיע מההבנה שהגיוון נותן ערך מוסף לארגון, גם ברמה הערכית אבל גם ברמה המקצועית. מחקרים מוכיחים שיש פוטנציאל צמיחה מאוד מעניין בארגונים מגוונים או קבוצות מגוונות. אנשים שמגיעים מרגעים שונים, תרבויות שונות, מדינות שונות מביאים נקודות מבט שונות ויכולים לעזור לארגון ולעובדים לחשוב מחוץ לקופסא, לפתור בעיות בצורה שונה ולחשוב על רעיונות חדשניים ויצירתיים רק מעצם היותם בעלי רקע שונה.
ולכן אנחנו רואים בשנים האחרונות שארגונים שמים דגש על הנושא הזה ומדגישים אותו בכל הקשור לנושא של מיתוג מעסיק. ישנם לא מעט מעסיקים שאוהבים לספר שהם בעד גיוון, שהם מחפשים להעסיק יותר נשים/ חרדים/ אתיופים/ ערבים/נכים וכו'. מעסיקים משקיעים לא מעט כספים במיתוג מעסיק ובגיוס של אוכלוסייה מגוונת, אבל זה לא מספיק להיות מעסיק שמעודד גיוון תעסוקתי, ומגייס עובדים “מגוונים”.
גיוון והכלה הם לא מושגים ריקים מתוכן, זה לא מספיק לגייס גבר חרדי או אישה אתיופית כדי שהארגון יחשב מגוון, זה לא באמת גיוון. השאלה היא האם אותם מעסיקים נותנים לאותם עובדות/ים את ההרגשה שהם שייכים/ות, שמקבלים אותם/ן, שדעתם/ן נשמעת ונחשבת? האם המעסיק דואג ששאר העובדים ילמדו לקבל את אותו גיוון שגויס? כלומר האם הארגון דואג לא רק לגיוון התעסוקתי, אלא גם להכלה האירגונית?
יש את הדברים הפשוטים כמו האם מציינים חגים של א/נשים מדת או תרבות שונה, האם מכבדים את מגבלות האוכל או התרבות שלהן/ם? זה חשוב, אבל זה לא העיקר.
העיקר הוא לעזור להן/ם להרגיש בנוח בארגון, להרגיש בנוח לשאול שאלות, להביע דעה, להביא את הערך המוסף של זווית הראיה היחודיית שלהן/ם. לכבד את השונות והגיוון שמביאות/ים ולא לנסות לשבט אותם/ן להיות זהים/ות לשאר העובדות/ים.
מהצד השני כמובן יש לשים לב שלא גורמים להם להרגיש חריגים מעצם היותם "שונים" ומתייחסים אליהם בצורה שונה ומובלטת ככה שמונעים מהם להרגיש חלק מהארגון ולהשתלב בו. יש איזון שמאוד חשוב לשמור עליו בין קבלה לבין הדגשה.
ארגונים שישכילו ליישם נכון גם את החלק של הגיוון וגם את החלק של ההכלה יצאו נשכרים. פתיחות מחשבתית, הקשבה, אמפטיה, גמישות מחשבתית, ראיית השונה, אלו דברים שארגון שבאמת רוצה גיוון והכלה צריך לדאוג שיהיו נר לרגליו. אחרת העובדים/ות שעמלתם/ן כל כך קשה לגייס בשלב מסוים ירגישו לא בנוח, לא רצויים/ות ויעזבו.
