הפוסט נכתב עבור ועידת ההון האנושי.
אחד האתגרים המרכזיים של המשק הישראלי הוא העלאת פריון העבודה, שכן היא מהווה את הבסיס לעלייה בשכר וברמת החיים ותורמת לצמצום הפערים בחברה הישראלית. דו"ח של בנק ישראל שפורסם באוגוסט 2020 קבע שפריון העבודה בישראל נמוך ב-24% לעומת הממוצע ב- OECD. אם מעמיקים בנתונים ניתן לראות שבעוד שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, יש פער שלילי באיכות ההשכלה, כפי שעולה מתוצאות מערכת החינוך במבחנים בינלאומיים (PISA), מסקרי מיומנויות של עובדים בוגרים במשק (PIAAC) ומדיווחים מהשטח של המגזר העסקי.
העובדה שרמת מיומנויות העובדים בישראל בעשירונים התחתונים נמוכה באופן משמעותי בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות, בעוד העשירון העליון ממוצב מעט מעל, מסבירה חלק ניכר מפערי הפריון והשכר בישראל. לפיכך המפתח לצמצום פערים אלו עובר דרך שיפור המיומנויות, הכישורים וההתאמה לצורכי שוק העבודה.
שוק העבודה בשנת 2023, הוא טכנולוגי ומהיר יותר ומשתנה ללא הרף. אם נוסיף לכך את משבר הקורונה שפקד אותנו בשנים האחרונות, אפשר לאפיין אותו בצמיחה מואצת של מקצועות מסוימים, היעלמותם של מקצועות אחרים, חוסר יציבות ותנודתיות, גלי פיטורין לצד הזדמנויות חדשות במרחב התעסוקתי - כל אלה מביאים אותנו למסקנה המתבקשת שאנו נמצאים בתקופה בה כללי המשחק השתנו לחלוטין. זהו זמן קריטי לפעולה ועשייה, לפני שהפערים החברתיים והכלכליים יעמיקו ויחריפו עוד יותר.
סט הכלים והמיומנויות שנדרשים לפרט בשוק העבודה, שונה לגמרי ממה שנדרש לפני מספר שנים. אם נתבונן בצמתי הלמידה בהם רוכשים מיומנויות אלה, אפשר לזהות את מסגרת החינוך הפורמלית, המסגרות הבלתי פורמליות, השירות הלאומי או הצבא, וכן מסגרות ההשכלה הגבוהה. לצד צמתים מרכזיים אלה, למידה יכולה להתרחש כל העת במה שקרוי: Life Long Learning - למידה לאורך החיים. במסגרת תהליך זה נרכשים ידע, מיומנויות חדשות, השכלה רחבה וכלים לפיתוח אישי ומקצועי, לעידוד אזרחות פעילה והכלה חברתית ולסיוע בהשתלבות בשוק התעסוקה במאה ה-21.
הצורך בקשר בין עולמות החינוך, הלמידה והעבודה מעולם לא היה נדרש כמו העת הזו.
לעומת צורך מתבקש זה, בפועל קיים קשר רופף בין מערכות אלה. הוא אינו מספיק ממוסד, עקבי ותוצאותיו לא מספקים. אם כך אפשר לומר, שהעלאת הפריון ופיתוח ההון האנושי נשענת במידה רבה על הקשר, החיבור והממשק שבין חינוך, למידה ועבודה. ככל שמסגרות החינוך יאפשרו מרחב למידה המותאם לשוק העבודה, וככל שהתעשייה תפעל בסנכרון, בהדדיות ובשיתוף ידע עם מסגרות החינוך, תיווצר סינרגיה שתהיה בבחינת WIN WIN לכל הצדדים.
לשם כך, בינואר 2022, קמה קהילת החדשנות Anashim.IL במטה קהילות של משרד הכלכלה, בשיתוף בין משרדי עם זרוע העבודה, מערך הדיגיטל הלאומי ורשות החדשנות ובהובלה של עמותת תפוח.
תפקידה של קהילת החדשנות היא לייצר את האקוסיסטם המחבר בין עולמות החינוך, הלמידה והעבודה, שמורכב מכל השחקנים המשמעותיים בכל תחום ומשלושת הסקטורים: ציבורי, חברתי ועסקי. הקהילה פועלת ומעודדת את חבריה לייצר אקוסיסטם פעיל באמצעות שיתוף בידע, חיבורים, איגום משאבים, הנגשת כלי עבודה ויזמות לעולמות החינוך, הלמידה והעבודה.
לצורך בניית אקוסיסטם חזק ופעיל, קהילת החדשנות Anashim.IL פועלת הן בערוצים דיגיטליים והן בערוצים פיסיים, ליצירת שייכות ומעורבות כלל השחקנים בזירות החינוך, הלמידה והעבודה. בשל העובדה שאתגר ההון האנושי רחב ומכיל בתוכו מרכיבים רבים, לאורך החודשים הראשונים להקמתה, הקהילה מיפתה את אתגרי ההון האנושי באמצעות חקר שוק, פגישות מקצועיות, משובים ותובנות מימי עיון ולמידה, והגיעה ל-5 אתגרים עיקריים בהם מיקדה את פעולתה לשנת 2023:
היעדר המיומנויות והכישורים הנדרשים לשוק העבודה | פערי הידע במקצועות הליבה וה-STEM | חוסר בגיוון ושילוב אוכלוסיות בשוק העבודה | אחוז הנשים נמוך במקצועות איכותיים ודרגי ניהול | חוסר ברצף וממשק בין מערכות למידה, הכשרה לשוק התעסוקה.
כל האתגרים הללו הם אתגרי רוחב שמתחילים עוד במערכת החינוך וממשיכים לעולם העבודה וזוהו כמשמעותיים לפיתוח ההון האנושי. בין השותפים המרכזיים באקוסיסטם: החברות המובילות במשק, גופי ידע והשכלה, משרדי הממשלה השונים, יוזמות חדשניות וסטראטפים בתחומי הקהילה וארגוני החברה האזרחית.
ככל שנגדיל את מאגר השותפים, ככל שירבו הממשקים בין מערכות החינוך, הלמידה והעבודה, וככל שנייצר חיבורים ופרוייקטים משותפים, נצליח במשימה הגדולה של כולנו – העלאת פריון העבודה ופיתוח ההון האנושי בישראל.
נירה הלל-עמיר היא מנהלת קהילה Anashim.IL לחדשנות בלמידה, חינוך ותעסוקה.