המחקר "משתלבים, אבל לאט" עוסק במגמות בתעסוקת חרדים, ערבים וקבוצות אחרות בענפי ההייטק. בבלוגפוסט זה מובאות מסקנות המחקר הכלליות למדיניות תעסוקה.

​

במחקרים קודמים נמצא קשר הדוק בין תעסוקה בהייטק לבין לימודים המוכוונים לטכנולוגיה בבית-הספר: מתמטיקה, פיזיקה ומדמ"ח בתיכון וכן לרכישת השכלה אקדמית בתחומי ה-STEM. המחקר הנוכחי הרחיב והעמיק תובנות אלו תוך יצירת אבחנה בין מסלולי לימוד שונים בתחום ה-STEM, ואבחנה נוספת בין לימודים אקדמיים והנדסאיים. ממצאי המחקר מעלים את הצורך להתאים את תוכניות התעסוקה ואת כלי המדיניות האחרים, לא רק להיבטים של קבוצת האוכלוסייה והמגדר, אלא גם לקבוצות שונות של בוגרי השכלת STEM - למשל, לפי קבוצות הביקוש שנבחנו במחקר, תוך הקצאת משאבים ותמהיל כלי תמיכה דיפרנציאליים.

​

בהמשך לאמור לעיל יש להזכיר כי בעשור האחרון פועלות בישראל תוכניות תעסוקה ומיזמים רבים המסייעים לגברים ונשים מהחברה הערבית והחרדית להשתלב בהייטק אשר מרביתם מקבלים סיוע ממשלתי. ממצאי מחקרים איכותניים ומחקרים מבוססי סקר מצביעים עד כה על יישום נאות של התוכניות ועל סימנים העקביים עם השפעה חיובית של התוכניות. כמו כן, הממצאים במחקר הנוכחי עקביים אף הם עם ההנחה שתוכניות התעסוקה תרמו למגמה, שכן ממצא רוחבי חשוב שעלה במחקר הוא כי מצבם של בוגרי מקצועות ה-STEM המבוקשים – האקדמיים וההנדסאים – טוב בהרבה ביחס לבוגרי מקצועות פחות מבוקשים , וזוהי גם הקבוצה בה נטו להתמקד רוב תוכניות התעסוקה.

יחד עם זאת, במקביל לתוכניות אלה פעלו גורמים נוספים: הביקוש של ענפי ההייטק לעובדים בעשור האחרון היה גבוה מאד; הממשלה העניקה למעסיקים בהייטק סבסוד שכר להעסקת עובדים ערבים וחרדים, למשל דרך מסלולי תמיכה של משרד הכלכלה והתעשייה וכן דרך כלים דוגמת "שובר למעסיק" של מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה; בנצרת התרחב בעשור האחרון פארק תעשיית ההייטק שהוקם סמוך לשנת 2008, והוא יצר הזדמנויות וביקוש לעובדים ערבים מאזור הצפון.

פעולתם במקביל של גורמים אלה, ומעורבותם של מגוון רחב של משרדים ממשלתיים וגופים ציבוריים כמו גם של המגזר הפרטי, ארגוני החברה האזרחית וקרנות פילנתרופיות, מקשה על הערכת תרומתן הייחודית של כל אחת מתוכניות התעסוקה. מעבר לכך, העובדה כי תוכניות התעסוקה התמקדו בפועל בקבוצה אשר הביקוש לשירותיה גבוה יותר בענפי ההייטק, מאפיין שללא ספק תרם למוטיבציה של המעסיקים לשתף פעולה עם תוכניות התעסוקה ולעשות מאמץ גדול לשלב מי שנמנה על קבוצה זו, משמעותה כי קשה להעריך אם תוכניות תעסוקה שתתמקדנה בקבוצות הביקוש הנמוכות יותר תהיינה אפקטיביות במידה דומה.

​

גורם נוסף העשוי להשפיע על המשך מגמות השילוב ועל מידת האפקטיביות של מדיניות התעסוקה בעתיד הינו השפעת משבר הקורונה והאטה אפשרית בצמיחת ההייטק כתוצאה משינויים מאקרו-כלכליים. מגמות השילוב בעשור האחרון שתועדו במחקר התרחשו על רקע צמיחה מהירה של ענפי ההייטק ומצב כלכלי טוב של המשק, אך ממצאים מהשנתיים האחרונות מצביעים כי ייתכן ובתקופת הקורונה חלה האטה מסוימת בנוסף לכך, בעת הנוכחית מסתמנת אפשרות של האטה עולמית בשילוב של ערבים וחרדים בהייטק. בצמיחת ההייטק וניסיון העבר מלמד כי האטה שכזו – ככל שתתממש - צפויה להאט את תהליכי השילוב כמו גם את האפקטיביות של תכניות התעסוקה.

​

סוגיה אחרת הראויה להדגשה נוגעת ליחסי הגומלין שבין מדיניות החינוך וההשכלה הגבוהה לבין מדיניות תעסוקה אקטיבית והסרת חסמים לשילוב בתעסוקה. שיח המדיניות שעוסק בשילוב בהייטק של קבוצות המצויות בתת-ייצוג, ובפרט החברה הערבית והחרדית, נטה לבצע אבחנה בין פתרונות "ארוכי טווח" של צבירת הון אנושי, לבין פתרונות "קצרי טווח" של מיצוי מלאי ההון האנושי הקיים, תוך הדגשה כמסקנה את חשיבותם המכרעת של הפתרונות "ארוכי הטווח". ב"פערי הון אנושי הנצברים במהלך החיים במסגרות שונות" קובע כי הסברים נוספים "כגון העדר קשרים ואי-התאמה גאוגרפית [...] ככל הנראה פחותים בחשיבותם, מפני שמאגר עובדי ההייטק המיומנים קטן מאד".

מגישה זו גם משתמע כי מדיניות חינוך והשכלה הן עניין נפרד ובלתי תלוי במדיניות תעסוקה אקטיבית להסרת חסמים לשילוב בתעסוקה. מסקנות אלה אינן מביאות בחשבון כי להסרת חסמים במעבר מהשכלה לתעסוקה יש השפעה על ההחלטות לרכישת השכלה עצמן בקרב הדור הצעיר. אף כי בישראל טרם נחקרה השפעתה הכמותית של הסרת חסמים לתעסוקה בהייטק על היקף הגידול בהשכלה טכנולוגית, יש מקום לשער שאכן הייתה השפעה שכזו, וזאת על רקע העובדה כי הגידול בהיקף הסטודנטים הערבים במקצועות ההייטק בעשור האחרון התרחש במקביל לפעילות נרחבת של תוכניות תעסוקה להסרת חסמים לתעסוקה בהייטק, וכך גם שילובן של נשים חרדיות בהשכלה הנדסאית בסמינרים התרחש במקביל להתרחבות שוק העבודה המבודל לחרדיות כמו גם מאמצים ליצירת מודלים מתאימים להעסקה. לכן, אף שמטרתו של שיח זה היא ככל הנראה לנסות ולשכנע קובעי מדיניות להקצות משאבים תקציביים נוספים לשלבי החינוך וההשכלה – תקציבים שהם גדולים בהרבה מתקציבי מדיניות שוק תעסוקה פעילה ולכן קשים להקצאה מבחינת הכלכלה הפוליטית – הוא עלול להוביל לתפיסה שגויה לגבי חשיבותה היחסית של מדיניות שוק תעסוקה פעילה בהסרת החסמים. לבסוף, ממצאי המחקר – כמו גם מגבלותיו - מצביעים על כמה כיוונים חשובים עבור מחקרי המשך. אחת המגבלות של המחקר הנוכחי היא המיקוד של הניתוח בענפי ההייטק ולא בעיסוקים טכנולוגיים.

 

בקשר לכך יש לזכור כי השניים אינם חופפים וישנם בעלי עיסוקים טכנולוגיים שאינם מועסקים בענפי ההייטק, ואמנם מחקרי מדיניות מהעת האחרונה רואים גם בקבוצה זו חלק מקבוצת ה"מועסקים הטכנולוגיים". כך למשל, מחקר של מכון אהרון הראה כי כרבע מבעלי עיסוקים טכנולוגיים במשק עובדים בחברות מחוץ לענפי ההייטק (מכון אהרון, 2021) ומחקרם של כהן-קובץ' וקסיר (2020) דיווח על שיעור גבוה יותר (40% אצל יהודים לא חרדים, 60% אצל ערבים). לכן, ניתוח של תעסוקה בעיסוקים טכנולוגיים במתודולוגיה דומה המבחינה בין סוגים שונים של השכלת STEM יאפשר להשלים את תמונת התעסוקה ולבחון האם הפערים בשיעורי התעסוקה עומדים בעינם גם כאשר המדד הינו עיסוק טכנולוגי, ולא השתלבות בענף ההיי- טק. מגבלה נוספת של המחקר הנוכחי היא היעדר הזיהוי של בוגרי קורסים מקצועיים שאינם אקדמיים או הנדסאיים, קבוצה אשר נכללת במחקר בלית ברירה תחת הקטיגוריה של בעלי תעודת בגרות או פחות מכך. אחת השאלות החשובות העומדת כיום בפני קובעי מדיניות נוגעת למידת התחליפיות של קורסים מקצועיים שכאלה, הנחשבים כהכשרות מהירות וזולות יחסית, ביחס להכשרה האקדמית או ההנדסאית. סוגיה זו חשובה ביותר לאור ריבוי השחקנים הפעילים בזירת ההכשרות ונוכח העובדה כי ישנם מספר משרדי ממשלה המתקצבים הכשרות אלו, ובעיקר זרוע העבודה ורשות החדשנות. סוגיה שלישית שרצוי להעמיק לגביה את המחקר היא הקידום בהייטק לאורך זמן. המחקר הנוכחי בחן את ההתמדה בתעסוקה בטווח של 5 שנים, אך יש מקום להאריך את משך הבדיקה ולפתח מדדים מורכבים יותר לקידום לאורך הקריירה מעבר להתפתחות השכר בתקופה זו ולהתמדה בתעסוקה בענפי ההייטק, למשל מעבר בין חברות והחלפה של משלחי יד ומעבר לתפקידי ניהול.

לבסוף, נכון להיום בולט עד מאד חסרונו של מחקר מקיף הממוקד בשילובם של יהודים יוצאי אתיופיה בהייטק.

​

המחקר בוצע על ידי קבוצת פארטו, בליווי הדס פוקס, מנהלת תחום מחקרי שוק עבודה בצוות המחקר של אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות. המחקר הוזמן ונעשה במעורבות רועי לבנון, מנהל תחום בכיר חדשנות ותעסוקה בהיי-טק במנהל תעסוקת אוכלוסיות.

קישור למחקר המלא.