.png)
המחקר "עלייתן ונפילתן של המשרות הפנויות" עוסק בקשר בין שיעור האבטלה והמשרות הפנויות בעקבות הקורונה.
בשנת 2022 שיעור המשרות הפנויות בישראל הגיע לשיא היסטורי של כ-5%, אך שיעור האבטלה נותר דומה לרמתו ב-2019.
הסיבה לכך היא שיעילות ההתאמה בשוק העבודה ירדה בכ-10%, בעקבות משבר הקורונה. יעילות ההתאמה משמעותה עד כמה איכותי ומהיר החיבור בין מחפשי עבודה למשרות פנויות.
אחת הסיבות לירידה ביעילות ההתאמה היא התגברות של ההקצאה מחדש (reallocation) - תהליך בו ענפים ופעילויות מסוימות במשק מתרחבים על חשבון אחרים, ועל ידי כך גורמים למעברים של עובדים. אף על פי כן, ניכר שהזעזוע בעקבות משבר הקורונה גרם לירידה זמנית בלבד ביעילות התאמה בשוק העבודה, ועם ההתאוששות מהמשבר החלה התכנסות הדרגתית למצב שהיה טרום הקורונה.
1. שיעור המשרות הפנויות
שיעור המשרות הפנויות הוא מדד מרכזי בשוק העבודה המעיד על עוצמת הביקוש לעובדים. שיעור גבוה של משרות פנויות נמדד כאשר שוק העבודה נמצא קרוב לתעסוקה מלאה ומעסיקים מתקשים לגייס עובדים, וכך משרות רבות נותרות בלתי מאוישות. בתחילת שנת 2022 שיעור המשרות הפנויות בישראל הגיע לשיא היסטורי של כ-5%, ותופעה זו אינה ייחודית לישראל, כפי שמעידים הנתונים בארה"ב ובאיחוד האירופי (תרשים 1)
כמו כן, שיעור המשרות הפנויות הגבוה בישראל מתיישב עם דיווחי החברות על החרפה משמעותית במחסור בעובדים. התפתחויות אלו מעלות את השאלה כיצד מתיישב הגידול בעודף הביקוש לעבודה עם שיעור האבטלה בישראל שנותר דומה לרמתו ב-2019.
2. הקשר בין משרות פנויות לאבטלה (עקומת בוורידג')
כלי מרכזי לניתוח שוק העבודה נקרא עקומת בוורידג' המתארת קשר שלילי בין שיעור האבטלה לשיעור המשרות הפנויות במשק. הנקודות על גבי העקומה משקפות את מצב שוק העבודה בזמנים שונים, כאשר הפעילות הכלכלית במשק מביאה לתנועה על גבי העקומה. למשל, גאות כלכלית מביאה חברות לפרסם יותר משרות, ואיוש המשרות מביא לצמצום במספר המובטלים – מה שבא לידי ביטוי בתנועה כלפי מעלה ושמאלה על גבי העקומה. נראה שתיאור זה תואם למצב באיחוד האירופי שם עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, העלייה בשיעור המשרות הפנויות לוותה בירידה בשיעור האבטלה לשפל היסטורי חדש. לעומת זאת, בישראל ובארה"ב שיעור האבטלה נותר דומה לשיעור האבטלה שהיה טרום משבר הקורונה.
תרשים 2 מציג את עקומת בוורידג' בישראל ובו הנקודות הכחולות מתארות את שוק העבודה לפני פרוץ משבר הקורונה, ואילו הנקודות הכתומות את המצב מאז. התפתחות זו נראית כתזוזה של העקומה כלפי חוץ – הרחק מראשית הצירים – המשקפת עלייה באבטלה הטבעית, כך שבהינתן אותו שיעור אבטלה שיעור המשרות הפנויות גבוה יותר. לעיתים השינוי בעוצמת הפעילות הכלכלית והשינוי באבטלה הטבעית קורים במקביל, ולכן נצפית תנועה על העקומה לצד תזוזה של העקומה. נראה כי הסבר זה מתאים לנתונים בישראל. הסבר אפשרי אחר הוא שהמשק נמצא בחלק התלול של עקומת בוורידג' בו שיעור האבטלה בפועל קרוב מאוד לשיעור האבטלה הטבעי, ולכן לא מוסיף לרדת למרות הגידול בשיעור המשרות הפנויות. אפשרות זו אמנם זכתה לתמיכה בארה"ב (2022 .,al et Bok), אבל נראית פחות סבירה בישראל בשל השיפוע השטוח של עקומת בוורידג' בשנה האחרונה.
3. יעילות ההתאמה
גידול בשיעור האבטלה הטבעי עשוי להעיד על פגיעה ביעילות ההתאמה (efficiency matching) בשוק העבודה, שמשמעותה- עד כמה איכותי ומהיר החיבור בין מחפשי עבודה למשרות פנויות. אי התאמה יכולה לנבוע למשל מפערים במיומנויות או בהבדלים גיאוגרפיים בין מבקשי העבודה לבין היצע המשרות. הערכות בארה"ב שפורסמו לאחרונה הצביעו על כך שבעקבות משבר הקורונה יעילות ההתאמה בשוק העבודה האמריקאי ירדה בכ-10%-20%. רידה ביעילות ההתאמה בעקבות משבר כלכלי עולמי אינה דבר חדש ותועדה בספרות גם אחרי 2008 במדינות שונות, ובפרט בארה"ב. לעומת זאת, נראה כי עודף הביקוש הנוכחי לעבודה באיחוד האירופי נובע בעיקר מההתאוששות מהירה בפעילות הכלכלית, בעוד השפעת המשבר על יעילות ההתאמה שם הייתה זניחה.
ייתכן כי ההבדל בין שוק העבודה האמריקאי לשוק העבודה באיחוד האירופי, נובע מתוכניות שימור העבודה באירופה, שכללו סבסוד ממשלתי לשכר לצד קיצוץ בשכר ובשעות העבודה, שהצליחו לשמור על היחסים בין העובדים למעסיקיהם. כתוצאה מכך, שוק העבודה באיחוד האירופי חווה תנודות מתונות יותר וחזר מהר יותר לרמות התעסוקה שלפני המגפה.
3.1 שיעור הקליטה – שיעור הקליטה (rate finding) - שיעור המובטלים שמצאו עבודה בחודש העוקב, נוטה לרדת בעיתות של מיתון כלכלי. בהתאם לכך, שיעור הקליטה של בלתי מועסקים בישראל (ללא נעדרי קורונה) ירד בחדות עם פרוץ משבר הקורונה, ועם התאוששות הפעילות הכלכלית החל לעלות בחזרה, עד שבמחצית השנייה של 2022 חזר לרמתו לפני המשבר (תרשים 3). נציין ששיעור הקליטה של מחפשי עבודה תחת הגדרת האבטלה הרחבה דווקא עלה באותו זמן, הודות לחזרה מהירה לעבודה של הנעדרים מסיבות הקשורות בקורונה. עלייה זו נבעה ממאפייני המובטלים (בנק ישראל, 2022) לצד הגמישות של מנגנון החל"ת שמאפשר להחזיר עובדים בקלות וביעילות, בהשוואה לתהליך הגיוס של עובדים חדשים. מכיוון שיש הבדל גדול בין חזרה לעבודה מחל"ת לבין קליטת עובדים חדשים, שיעור הקליטה הרלוונטי לאמידת יעילות ההתאמה הוא כזה שמוגדר באופן עקבי לכל אורך התקופה ללא נעדרי קורונה.
3.2 אומדן ליעילות ההתאמה בישראל - דרך מקובלת לחשב את יעילות ההתאמה היא לאמוד את הקשר בין שיעור הקליטה לבין יחס המשרות הפנויות למובטלים – יחס המשקף את עוצמת הפעילות הכלכלית כפי שהיא מתבטאת בשוק העבודה. החלק הלא מוסבר בקשר הזה משמש כאומדן ליעילות ההתאמה, והוא מוגדר כשארית של משוואת הרגרסיה הבאה:
אומדן ליעילות ההתאמה בשוק העבודה בישראל על פי משוואת הרגרסיה לעיל מוצג בתרשים 4.
נראה כי יעילות ההתאמה הייתה חסרת מגמה בשנים 2018-2012 ובשנת 2019 ירדה בשיעור מתון, על רקע הקרבה של שוק העבודה לתעסוקה מלאה, שלוותה בקשיים משמעותיים בגיוס עובדים חדשים. עם פרוץ משבר הקורונה נרשמה האטה חדה בפעילות הכלכלית לצד ירידה תואמת בשיעור הקליטה, כך שלא נמדד שינוי ביעילות ההתאמה, אך לאחר מכן הביקוש במשק התאושש במהירות ואילו תהליך הקליטה של מחפשי עבודה הגיב לאט יותר. על כן, בשנת 2021 יעילות ההתאמה הייתה נמוכה בכ-10% בהשוואה לרמתה טרום משבר הקורונה.
במהלך 2022 נרשמה עלייה ביעילות ההתאמה בישראל, אך היא עדיין נמוכה בהשוואה לשנים קודמות. נציין שהתאוששות זו ביעילות ההתאמה עקבית עם התזוזה של עקומת בוורידג' בחודשים כלומר 12 האחרונים של השנה: שיעור המשרות הפנויות ירד ואילו שיעור האבטלה קפא על שמריו. לפי האומדן לעיל נראה שמשבר הקורונה גרם לזעזוע שהביא לירידה זמנית ביעילות התאמה בשוק העבודה, ובעקבותיה התכנסות הדרגתית (שטרם הושלמה) למצב שהיה טרום הקורונה.
4. הקצאה מחדש
הקצאה מחדש (reallocation) היא תהליך בו ענפים ופעילויות מסוימות במשק מתרחבים על חשבון אחרים – בשל שינויים בדפוסי הביקוש, התפתחויות טכנולוגיות ותהליכי גלובליזציה – ועל ידי כך גורמים למעברים של עובדים ממקום למקום. תהליך זה מגדיל את שיעור האבטלה הטבעי מכיוון שמעברי עובדים כרוכים בדרך כלל בתקופה מסוימת שהם מחוסרי עבודה. דרך מקובלת לייצג את ההקצאה מחדש היא על ידי סטיית התקן של שיעור הגידול החודשי במשרות שכיר, על פני ענפי המשק השונים. מדד זה מקבל ערך גבוה יותר ככל שענפים מסוימים מתרחבים ומגדילים את חלקם בתעסוקה על חשבון ענפים אחרים, וערך נמוך יותר ככל שהתעסוקה בענפים השונים גדלה באופן אחיד. ערכו של המדד בישראל עלה בחדות עם פרוץ משבר הקורונה, הגיע לשיא לאחר חודשים בודדים, ומאז ירד בהדרגה עד שחזר במחצית השנייה של 2022 לסביבה של ערכו לפני הקורונה. החזרה לערכי ההקצאה מחדש שקדמו למשבר מעידים על תופעה זמנית, ולא על מצב בו שיעור גדול יותר של עובדים עוברים בין ענפים על בסיס קבוע. המחשה של התגברות ההקצאה מחדש בישראל בתקופת הקורונה מוצגת בתרשים 5 בין הענפים המתרחבים מאז פרוץ המשבר אפשר למצוא למשל את ענפי המידע והתקשורת (הייטק), הבריאות והבינוי. ואילו בין הענפים שהתכווצו מאז נמנים אומנויות, בידור ופנאי; שירותי אירוח ואוכל; ושירותי ניהול ותמיכה. אמנם בחלק מהענפים האחרים במשק תהליך זה הואט, אבל בסך הכול בשנים 2022-2020 הוכפלה הסטייה הענפית הממוצעת - ההפרש בין שיעור השינוי במשרות שכיר בכל ענף, לבין שיעור השינוי הכולל של המשרות במשק (בהשוואה לממוצע 2019-2013). תוצאה זו עקבית עם עדויות בספרות לכך שהמיתון וההתאוששות בעקבות הקורונה יצרו זעזוע בהקצאה מחדש שחייב תנועות גדולות באופן יוצא דופן של משרות ועובדים בין ענפים.
תנועות אלו מונעות על ידי שינויים מתמשכים בדפוסי ביקוש, כגון מעבר משירותים אישיים לכיוון משלוחים ומעבר לתעשיות ומקצועות המאפשרים עבודה מרחוק. יצוין שהסבר אחר לזינוק במשרות הפנויות בארה"ב מתייחס לעקומת בוורידג' דואלית: אחת למובטלים ואחת למועסקים מחפשי עבודה. בבסיס רעיון זה נמצאת טענה שחלק ניכר מהמשרות הפנויות מיועד לגיוס עובדים מחברות אחרות, ולכן למשרות אלו אין השפעה על שיעור האבטלה. ואולם, לא נראה שיש סימוכין לתקפות טענה זו והן שיעור מי שעברו מקום עבודה (מסך 15 בישראל, שכן לפי נתוני סכ"א הן שיעור המתפטרים המועסקים) לא עלה בעקבות משבר הקורונה.
5. סיכום
המיתון וההתאוששות בעקבות הקורונה יצרו זעזוע בהקצאה מחדש שחייב תנועות גדולות באופן יוצא דופן של משרות ועובדים בין ענפים. אותם מעברים בין ענפים גרמו לכך שמשרות רבות יותר נסגרו, עובדים רבים יותר נדרשו להחליף מקום עבודה, ומחפשי העבודה נדרשו להשקיע יותר ברכישת מיומנויות וכישורים רלוונטיים. בעקבות זאת ירד שיעור הקליטה של מחפשי עבודה ונפגעה יעילות ההתאמה בשוק העבודה, ועל כן בהינתן שיעור אבטלה דומה לזה שהיה טרום הקורונה, שיעור המשרות הפנויות גבוה יותר. אף על פי כן, ניכר שמשבר הקורונה גרם לזעזוע שהביא לירידה זמנית בלבד ביעילות התאמה בשוק העבודה ולהתגברות ההקצאה מחדש, ועם ההתאוששות מהמשבר החלה התכנסות הדרגתית למצב שהיה טרום הקורונה. ככל שהתכנסות זו תימשך שיעור המשרות הפנויות צפוי להוסיף לרדת, ללא עלייה תואמת באבטלה, כך ששוק העבודה הישראלי יחזור להימצא על עקומת בוורידג' שהייתה טרום משבר הקורונה.
