​

יש לי בעיה עם כל מה שקורה היום בתחום המציאות הרבודה בהוראה. כל הכלים הקיימים מורידים אותנו לשכבת הידע בטקסונומיה של בלום (ויקיפדיה), וזו לא למידה רצינית. אם אנחנו רוצים ליצור מציאות משופרת בה המציאות הרבודה היא כלי אמיתי בכיתה (או פעילות חוץ כיתתית), צריך לאפשר לאנשי ההוראה לייצר תוכן איכותי, המתקדם לרמת היישום ואפילו האנליזה והסינתזה. כיום אין כלים נגישים למורים ומורות ליצור תוכן משלהם בפשטות, והתוכן הקיים לרוב נשאר ברמת הידע, ואולי בטעות מגיע להבנה.

​

​

בואו ניישר קו קודם. מציאות רבודה (AR) היא נישה בעולם

המציאות המשופרת (מצורף מאמר הסבר כללי על XR).

במקרה של המציאות הרבודה, התוכן הדיגיטלי "מולבש" על

גבי מה שמצלמת המכשיר רואה, וכך המציאות מוצגת על

גבי המסך בשכבות. הדוגמא הקלסית? פילטרים בסטורי.

כיום השימוש הנפוץ ביותר לטכנולוגיה זו הוא ברשתות

החברתיות כדי "להלביש" אפקטים על גבי התמונות, תוך

ניתוח תנועות הגוף, הפנים וכולי.

​

​

הטקסונומיה של בלום מסווגת מטלות למידה לשש רמות: ידע, הבנה, יישום, אנליזה, סינתזה והערכה. בכתיבה קצרה זו אסווג מספר דוגמאות על פי רמות למידה אלו.

​

​

ידע

רכישת ידע היא הרמה הנמוכה ביותר ברמות הלמידה של בלום. הלומדים נדרשים לזהות, לציין, לצטט ועוד פעולות הדורשות מהם להשתמש בזיכרון הפשוט. במציאות הרבודה ניתן להשתמש על מנת להציג לתלמידים מידע חזותי כמו הגלובוס, ולהציג שכבת ידע חזותי על גביו. חשוב להדגיש, האינטראקציה של הלומדים עם התוכן היא איננה, ואם ישנה אז מאוד מוגבלת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

הבנה

אחד החסרונות של ספרי הלימוד הוא הדו-ממד בתהליכים מורכבים. דמיינו שיעור ביולוגיה בו מבנה התא מוצג ללומדים בצורה תלת ממדית עם סימון נקודות עניין. התרגיל חייב להיות מלווה בהערכת ההבנה, או בפלטפורמה עצמה, או על דף תרגיל מלווה. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

יישום

דוגמא נהדרת משלבת מיומנות עיצוב בתלת ממד והצגת תוצרים במציאות רבודה. בשיעור ארכיאולוגיה ניתן לבקש מהתלמידים לנתח סכמת אתר חפירות ולנסות ליצור שחזור תלת ממדי של האתר. לאחר מכן להציג את המודל במציאות מדומה, וממש "לטייל" בפנים. 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

לפני כשנתיים ביצעתי שחזור כזה באתר הבסיליקה של טבריה עבור ד"ר ערן מאיר. לאחר מכן ביצענו סיור וירטואלי באתר עם הסטודנטים ללימודי א"י. מוזמנים להתנסות בקישור הזה.

 

יש לי רעיון לשימוש נוסף ביישום אבל לא מצאתי כלי כזה. הפלטפורמה תשמש ללימוד שפה זרה באמצעות מציאות רבודה. צריך לשלב למידת מכונה לזיהוי עצמים ואת המציאות הרבודה. בבסיס הרעיון עומדת היכולת של הלומד לבחון את עצמו בשפה זרה על ידי הצבעה עם המכשיר על אובייקט, זיהוי בשפה הזרה, וקבלת פידבק מידי מהפלטפורמה עצמה.

​

​

אנליזה

דוגמה נהדרת לאנליזה בשימוש מציאות רבודה הוא שולחנות החול המפורסמים המקרינים תכסית שונה (מושג המתאר את כל מה שמכסה את הקרקע: מים, שיחים, עצים, מבנים וכיוצא בזאת), על תוואי הקרקע המנותח טופוגרפית. ניתן לבקש מהתלמידים לבקש לנתח את שולחן החול לפני הדלקת המקרן, ולהשוות למה שהתכנה מראה על גבי השולחן.

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

אהיה כן ואכתוב שעבור סינתזה והערכה לא עלו לי רעיונות לשימוש במציאות רבודה בהוראה. ניסיתי להיעזר בד"ר chatGPT אבל אני לא מסכים שהדוגמאות הן טובות או בכלל קשורות לסיווג (רמה גבוהה של הערכה).

בכל מקרה, אצרף את התשובות כלשונן.

 

סינתזה

• Architecture: Students can design virtual architectural projects using AR tools, and peers can evaluate the designs by virtually navigating through the structures.

• Environmental Studies: Students can assess the impact of deforestation on ecosystems by virtually observing changes in biodiversity over time.

 

הערכה

• Storytelling: Students can write their own stories and create AR elements like animated characters or scenes that enhance their narratives.

• Science Experiments: Students can design and conduct virtual science experiments using AR simulations, observing how variables impact outcomes.

 

 

לסיכום, אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון. הכלים הטכנולוגיים מתפתחים ולאט לאט מאפשרים מעוף גדול יותר לצוותי ההוראה. בעוד כיום מרבית הכלים המשווקים ככלי מציאות רבודה בהוראה הם לכל היותר גימיק, לאלו הנחושים מבינינו יש אפשרות כבר היום למצוא שימוש נכון וענייני בכלי זה.